אקסס בארס

כבוד השופטת: אולי מספיק לשפוט את עצמך?

אורנה מרום
נכתב על-ידי אורנה מרום

חשבתם פעם איך יראה מפעל שבו מבקרת האיכות תצעק כל פעם על הרכיבים האלקטרוניים שהם לא יצאו טובים? היא לא. היא פשוט מזיזה אותם הצידה לארגז אחר ושולחת אותם לאיתחול. אז למה אנחנו כל כך נוטים לבקר את עצמנו בכעס? האם רק ביקורתו מקדמת אותו ? ומה אם זה אפשרי שכל התהליך הזה יעשה ממקום של חמלה?

™אין מה לעשות, יש לנו הרגל כזה של חשיבה שיפוטית. אנחנו נוטים להשוות את עצמנו לאחרים, לציפיות מהסביבה כלפינו, לציפיות מעצמנו וכל הזמן להפעיל מעין מנגנון כזה שנראה לנו על פניו שאם נאפשר לו מקום, נתקדם.

אז זהו, שלא.

בכל פעם שאנחנו שופטים את עצמנו, משהו בתוכנו מתכווץ. כי מטבע הדברים, למי נעים להיות תחת ביקורת אינסופית?  ומי המבקר הכי גדול שלנו? אנחנו.

במהלכם של עשרות מפגשים עם מטופלים עלה נושא הביקורת העצמית והשיפוטיות.  ולפעמים עולה השאלה "רגע, אם לא אבקר את עצמי, איך אהפוך לטובה יותר? איך אדע שיש בי משהו שאני רוצה לשנות"?

ביקורת-עצמית מול שיפוטיות

כמו תמיד, כשעולה שאלה חשובה כזו, אני מבקשת נקודת מבט גבוהה על המילים וצורת החשיבה וההרגל שלנו לקבל מושגים כפשוטתם, כי ככה התרגלנו. ביקורת לא חייבת להיות מכווצת אם מבינים שזה מנגנון בקרה בסך הכל. אני מתבוננת בעצמי, לומדת להכיר ולומדת לאהוב את מה שיש ומהמקום הזה, שהוא נטול פחד, ומתוך בקרה, אני מתקרבת עוד קצת לעצמי, לומדת מה אני רוצה לשנות, מתבוננת בתהליך שקורה, וצומחת.

חשבתם פעם איך יראה מפעל שבו מבקרת האיכות תצעק כל פעם על הרכיבים האלקטרוניים שהם לא טובים? היא לא. היא פשוט מזיזה אותם הצידה לארגז אחר ושולחת אותם לאיתחול.

שיפוטיות זה עניין אחר. זה המקום שבו אני נמצאת בתהליך בקרה, ומתוך תסכול, אכזבה, ובשל מערכת שלמה של ציפיות אני שופטת את עצמי. זה טוב מה שעשיתי, זה נוראי מה שעשיתי. שיפוטיות היא מנגנון שמלווה (כמו הביקורת)  בכעס.

לפעמים הכעס העצמי הזה מדרבן אותנו לשנות משהו בדפוסי ההתנהגות ולפעמים הוא משתק. אותי הוא לרוב שיתק. מצאתי שכל פעם שאני מעבירה על עצמי ביקורת ושופטת את עצמי ( גם אוספת ראיות נגדי, גם מעמידה את עצמי למשפט וגם מוציאה להורג) אני כל כך מתכווצת ומייד משתתקת מכל פעולה. כדי לא לטעות שוב. ושוב. והאמת? שלא רק אותי זה משתק, זה משתק כמעט את מרבית אוכלוסית העולם. זה מנגנון שמוביל לתופעות כמו מתח, חרדה, נידודי שינה, מחלות פרקים, כאבים שונים והרבה תקיעות בכל תחומי החיים.

אקסס-בארס ושיפוטיות

אחת הטכניקות  העוצמתית שהתווספה לכלים שלי הוא אקסס בארס ™ מבית Access consiousness™. טכניקה שהעלתה אצלי עוד יותר למודעות את נושא הביקורת והשיפוטיות ואותה אני משתדלת להעביר הלאה לכל מי שרק רוצה ללמוד אקסס בארס ™.  בדיוק כמו במדיטציה אקטיבית, המעודדת אותנו להיות רק המתבונן, מתוך מרחב של קבלה והסתכלות, כך גם אקסס בארס ™ מזמין אותנו לחיות את החיים מתוך מרחב מאפשר, שאין בו שיפוטיות. מרחב שבו אנחנו שואלים שאלות, מתבוננים ופתוחים לקבל את כל מה שמגיע אלינו.

מרחב נטול שיפוטיות מאפשר לנו להתעצם ולצמוח, להתבונן על החיים שלנו ועל האחר מתוך חמלה וקבלה ( גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים למה שאנחנו רואים) מתוך המרחב הזה, אנחנו יכולים להכנס לתהליך של בקרה עצמית שמפעילה שיקול דעת ובחירה חופשית. אם יש משהו שלא נעים לי איתו, אני פשוט יכולה לבחור. לבחור לא להיות שם, לבחור לעשות שינוי. וכשאנחנו עושים שינוי מתוך התבוננות ובחירה, לגוף אין צורך להפריש רעלנים, או ליצור מחלות אוטואימוניות, להזים אותנו בחרדות ופחדים. אין לגוף צורך להתכווץ, לכאוב ולצעוק לנו דיייי להכאיב לעצמך! ומהמרחב הזה נוצר מרחב של תנועה תוך כדי שלווה פנימית.

 מה עוד אפשרי עבורכם להבחין בין ביקורת לבקרה ומה עוד אפשרי עבורכם לצמוח מתוך מרחב חמלה והכלה? ומה עוד אפשרי שתחיו את חייכם בשלווה? ומה עוד אפשרי עבורכם להקשיב לגוף ולאהוב את עצמכם? וכל מה שמונע מכם להיות במרחב של קבלה אהבה ואי שיפוטיות, האם אתם מוכנים למחוק ולהרוס מבלי ליצור בחדש?

אם את רוצה לדעת מה עוד אפשרי עבורך?
כדי להפרד מהשיפוטיות בחייך

נעים להכיר

אורנה מרום

אורנה מרום

מתניעה אנשים קדימה לסימפוניה של אפשרויות

מנחה מוסמכת (CF) לגישת אקסס קונצ'סנס™, קורסי אקסס בָארס™ ותהליכי גוף אנרגטיים מטעם ®Access Consciousness ארה"ב.
מטפלת בכירה בתטא הילינג, מנחת מדיטציות אקטיביות ובוגרת מכללת בית ברל לחינוך